תמ"א 38/2 – פטור ממס שבח

ביום 03/08/2011 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – פטור ממס שבח לחיזוק בדרך של הריסת מבנה והקמתו מחדש), התשע"א–2011.

הצעת חוק – פטור ממס שבח בפרויקט לפי תמ"א 38/2 – הריסת מבנה שנדרש חיזוקו בפני רעידות אדמה ובניית מבנה חדש תחתיו.

בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") שכותרתו – פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38, בסעיף 49לב, תחת ההגדרה "שירותי בניה לפי תכנית החיזוק" יוסף סעיף קטן (6), כך שיכלול: "חיזוק מבנה בדרך של הריסת מבנה והקמתו מחדש."

סעיף 49לג לחוק דן בפטור ממס שבח וממס מכירה בגין מכירת זכות במקרקעין במסגרת תמ"א 38, כדלקמן:

(א)        מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בפרק זה – הזכות הנמכרת), תהא פטורה ממס וממס מכירה, עד גובה שוויין של זכויות הבניה כאמור, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:

(1)        התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק;

(2)        בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תכנית החיזוק.

(ב)        תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.

דברי ההסבר להצעת החוק

תוכנית המתאר הארצית תמ"א 38 אשר נועדה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה על ידי חיזוק בנייה קיימת, עברה בתחילת שנת 2010 תיקון חקיקה המאפשר הריסת מבנים ובנייתם מחדש, תוך קבלת זכויות הבניה הניתנות במסגרת חיזוק בנין קיים. עם זאת, בעקבות התיקון לא בוצע תיקון מקביל בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, ונוצר עיוות חקיקתי אשר אינו מאפשר קבלת פטור ממס שבח ליזמים אשר יפעלו על פי תיקון 2 של תמ"א 38 כפי שמקבלים אותם יזמים המבצעים תוספת קומות לבניין קיים. נוצר מצב שבו תיקון החקיקה לעיל לתמ"א 38 אשר היה אמור לעודד את היזמים להקים פרויקטים נוספים בדרך זו, גרם לאפקט הפוך ולחוסר מוטיבציה של יזמים להשקיע בפרויקטים שכאלו, אשר תרומתם לשוק הדיור ולהיערכות מפני רעידות אדמה אינה מוטלת בספק (כפי שיפורט בהמשך). לכן, מוצע להתיר קבלת אותו פטור ממס שבח הניתן במסגרת חיזוק בניינים קיימים גם לפרויקטים הפועלים על פי תמ"א 38/2.

בדברי ההסבר לתמ"א 38/2, נכתב: "חיזוק מבנה קיים בפני רעידות אדמה הינו תהליך מורכב מבחינה הנדסית, ובמיוחד כאשר במסגרת חיזוק זה גם נעשות תוספות בניה. אין מחלוקת בקרב המהנדסים כי הקמת מבנה חדש תמיד עדיפה על פני חיזוק מבנה ישן. לפיכך שינוי מס' 2 מאפשר קבלת זכויות הבניה על פי התמ"א גם בעת הריסת מבנה והקמתו מחדש, ולא רק בעת חיזוקו".

הוראות פרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38 (להלן: "הפרק החמישי לחוק"), מעניקות פטור ממס שבח בגין תמורה המתקבלת בדרך של קבלת שירותי בניה כתוצאה מביצוע פרויקט חיזוק בהתאם להוראות תמ"א 38. על-פי הפרשנות המשפטית של רשות המסים לנוסח הנוכחי של הפרק החמישי לחוק, פטור זה ממס שבח חל רק על חיזוק מבנה קיים, ולא על חיזוק מבנה בדרך של הריסת המבנה ובנייתו מחדש. התיקון המוצע בא לתקן עיוות חקיקתי זה, שנוצר מאחר שהפרק החמישי לחוק נחקק טרם אישור תמ"א 38/2, ועל כן לא הביא בחשבון את האפשרות למתן שירותי חיזוק בדרך של הריסת מבנה ובנייתו מחדש.

אי מתן פטור ממס שבח בגין התמורה המתקבלת כתוצאה מביצוע פרויקט על-פי תמ"א 38/2, דהיינו הריסת מבנה והקמתו מחדש לצורך חיזוקו, גורם לכך שעשרות פרויקטים שהיו יכולים להתבצע על-פי תמ"א 38/2 מבוצעים על-פי תמ"א 38 או לא מבוצעים כלל, ומגביל את היתכנות פרויקטים על-פי תמ"א 38/2 לאזורים יוקרתיים מצומצמים בלבד.

התיקון המוצע נועד להשוות את מצב המיסוי של עסקה מבוססת תמ"א 38/2 לעסקה שגרתית המבוססת על תמ"א 38 (חיזוק בלבד) ולעסקת פינוי בינוי, כאשר בשתי העסקאות האחרונות, מוענק פטור ממס שבח על התמורה המוענקת בדרך של מתן שירותי בניה.

היתרונות לביצוע תמ"א 38/2

1. עמידות בפני רעידת אדמה: כאמור בדברי ההסבר לתמ"א 38/2 אין מחלוקת בקרב מהנדסים, כי עמידות בנין חדש שמוקם, בפני רעידת אדמה, טובה הרבה יותר מאשר ביצוע חיזוקים לבנין קיים במסגרת עסקת תמ"א 38 רגילה.

2. הוספת חדרי ממ"ד: בשל מגבלות פיזיות של גודל מגרשים ומגבלות תכנוניות של קווי בנין, בפרויקטים רבים בהם מבוצע חיזוק מבנה קיים על-פי תמ"א 38, כלל לא מתווספים חדרי ממ"ד. לעומת זאת, בבניין חדש שנבנה על-פי תמ"א 38/2 במקום בניין שנהרס, קיימת חובה לבנות ממ"דים ועל כן עידוד פרויקטים על-פי תמ"א 38/2 יביא לתוספת חדרי ממ"ד באיזורים עירוניים.

3. הוספת חדרי ממ"ד: בשל מגבלות פיזיות של גודל מגרשים ומגבלות תכנוניות של קווי בנין, בפרויקטים רבים בהם מבוצע חיזוק מבנה קיים על-פי תמ"א 38, כלל לא מתווספים חדרי ממ"ד. לעומת זאת, בבניין חדש שנבנה על-פי תמ"א 38/2 במקום בניין שנהרס, קיימת חובה לבנות ממ"דים ועל כן עידוד פרויקטים על-פי תמ"א 38/2 יביא לתוספת חדרי ממ"ד באיזורים עירוניים.

4. בטיחות: במהלך הריסת מבנה ישן והקמתו מחדש לצורך חיזוקו בהתאם לתמ"א 38/2, הדיירים זוכים לדיור חלופי למשך תקופת הבניה ולא נאלצים להתגורר חודשים רבים ב"אתר  בניה" על כל המשמעויות הבטיחותיות הכרוכות בכך.

5. שדרוג תשתיות ותכנון מיטבי: פרויקט על-פי תמ"א 38/2 מציע לדיירים תשתיות חדשות לגמרי ומאפשר תכנון טוב יותר מ"נקודת אפס" של מבנה מודרני, לעומת פרויקט על-פי תמ"א 38 שבמסגרתו לרוב לא מחליפים את תשתיות הבנין, ושההרחבות בו מבוצעות לעיתים "כטלאי על טלאי".

6. חניה: פרויקט מבוסס תמ"א 38/2 מאפשר ליזם להציע לדיירים חניה באמצעות חפירת מרתף חניה תת קרקעי רחב ונח לתפעול יומיומי.

7. ערבויות לדיירים: במסגרת פרויקט תמ"א 38/2 תמורת הדיירים מובטחת בערבות בנקאית בשווי דירתם החדשה, בעוד בפרויקטים על-פי תמ"א 38 אין הדיירים זוכים לערבות מלאה לביצוע העבודות.

חשוב לציין כי בעקבות התיקון המוצע לא יגרעו מסים מהכנסות המדינה, שכן החלופה לפרויקטים על-פי תמ"א 38/2 היא פרויקט על-פי תמ"א 38 בו ממילא מוענק פטור ממס שבח, או אי ביצוע חיזוק כלל.

כמו כן, התיקון המוצע אשר צפוי להביא לחיזוק מבנים רבים יותר בדרך של בניה מחדש, עשוי לחסוך למדינה סכומי כסף משמעותיים, אשר עלולים להיות מוצאים מן הקופה הציבורית במקרה של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה.

לא זו אף זו, ההשקעה מצד יזם המציע לדיירים בבנין לבצע פרויקט תמ"א 38/2, משמעותית הרבה יותר מאשר השקעת יזם במסגרת פרויקט חיזוק רגיל לפי תמ"א 38. לפיכך, אין זה מוצדק כי יזם אשר הציע לבצע פרויקט ב"דרך הקשה" הוא יופלה לרעה ולא יזכה לפטור ממס שבח העומד הניתן במסגרת עסקאות חיזוק מבנים רגילות לפי תמ"א 38.

משרדנו ימשיך לעקוב אחרי הצעת החוק הנ"ל ולעדכן בהמשך, אם התקבלה אם לאו.

לייעוץ פנה למשרדנו באמצעות טופס יצירת הקשר.

תמ"א 38 – שינוי מספר 3

ביום 3.5.2011, החליטה המועצה הארצית על העברת שינוי מס' 3 לתמ"א 38 להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. (תאריך הפרסום האחרון נעשה ביום ה- 15.7.2011.)

מהם השינויים המוצעים לתיקון תמ"א 38?

(השינויים שיוצגו להלן יוצגו עפ"י חשיבותם ולא עפ"י הסדר הכרונולוגי שבו הם מופיעים בתכנית.)

היתר לבניית 2 קומות נוספות בחלק מהרשויות המקומיות

שינוי מספר 3 מאפשר, בחלק מהרשויות המקומיות בארץ, זכויות בניה לבניית 2 קומות ואפילו 2 קומות וחצי וזאת כדי לתת תמריץ למקומות בהם קשה היה מבחינה כלכלית למשוך קבלנים להיכנס לעסקה.

ניוד זכויות בניה

בחלק מן הבניינים בארץ לא משתלם לקבלנים לבנות קומות נוספות. הסיבה לכך היא מיקומם של הבניינים, המרקם החברתי וכיו"ב. לקבלנים לא משתלם מהבחינה הכלכלית להיכנס לעסקה עם בעלי דירות בבניין מסוג זה. התוצאה היא שבניינים כאלה לא יזכו, כנראה, לחיזוק בפני רעידות אדמה.

שינוי מס' 3 לתמ"א 38 יאפשר ניוד של זכויות בניה שיתקבלו בגין חיזוק של בניין כנ"ל לבניין שטרם נבנה ע"י הקבלן, בו ישתלם לקבלן לעשות שימוש בזכויות הנוספות הנ"ל.

רשימת רשויות מקומיות שבהן תותר תוספת של עד קומה אחת בלבד

ברשויות המקומיות הבאות תותר תוספת של עד קומה אחת בלבד במסגרת תמ"א 38:

אבן יהודה, גבעתיים, גבעת שמואל, גדרות, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, הרצליה, חוף השרון, כוכב יאיר, כפר שמריהו, מודיעין – מכבים רעות, סביון, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה, שהם, תל אביב – יפו ותל מונד.

תנאי סף הנדסיים להגשת בקשה להיתר בנייה

תיקון מספר 3 מציג דרישות הנדסיות כתנאי סף להגשת בקשה להיתר בנייה ביחס למבנה קיים ולתוספת הבנייה המוצעת.

תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים

במסגרת שינוי מס' 3, תהא רשאית ועדה מקומית, לאחר שקיבלה חוות דעת של מהנדס הועדה המקומית, להתיר תוספות בניה למבנים קיימים המיועדים למגורים, ובלבד שהמבנה יחוזק. תותר תוספת זכויות בניה למבנה באפשרויות הבאות:

  1. סגירה ומילוי של קומה מפולשת;
  2. הקמת קומה או קומות נוספות למבנה – למעט הרשויות המקומיות ברשימה למעלה, תותר הקמת עד שתי קומות נוספות;
  3. הקמת קומה חלקית על גג;
  4. הרחבת קומות קיימות בבניין לצורך תוספת יחידות דיור חדשות בבניין (הקמת אגף נוסף);
  5. הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה.

חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות

חלה תכנית מפורטת או תכניות מפורטות על מבנה הבנוי בפועל ונותרו זכויות בניה שטרם מומשו (כגון: תכנית מפורטת לבנייה על גגות בתים), תנאי למימושן של זכויות אלה יהיה התאמת הבניה לדרישות התקן. ניתן היתר בניה לבנייה במסגרת התוכנית המפורטת, כאמור, יראו את ההיתר כאילו ניתן מכוח הוראות התמ"א ביחס לחלק שניתן היה לתת בגינו היתר בנייה. היה היקף תוספת הבניה שניתן לבקש לפי תכנית מפורטת או תכניות מפורטות, כאמור בפסקה זו, נמוך מסך תוספת זכויות בניה הקבוע בתמ"א 38, ניתן יהיה לכלול בבקשה להיתר תוספת זכויות בניה משלימה עד לגובה התוספת שמפורטת בתמ"א 38.

מתן זכויות במגרש אחר לצורך חיזוק

הכלל הוא, כי זכויות הבניה על פי תמ"א 38, מותנות בחיזוק מבנים אליהם הן מתווספות כנגד רעידות אדמה, והן אינן ניתנות להעברה או לניצול לכל מטרה אחרת. בשינוי מס' 3 הוכנסה אפשרות, בתנאים מסוימים, לאשר תכנית לתוספת זכויות בניה במגרש, שלא על מבנה שבנוי בפועל, אם התכנית כוללת בתחומה מבנה או מספר מבנים שהתכנית קובעת את חיזוקם מפני רעידות אדמה.

היבטי מס

חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס שבח בגין מכירת זכויות הבניה במסגרת תמ"א 38. חוק התכנון והבניה מעניק פטור מהיטל השבחה בגין אישור התכנית והענקת זכויות הבניה הנוספות. בדרך כלל בנוסף לזכויות הניתנות במסגרת תמ"א 38, קיימות זכויות בניה נוספת מכוח תב"ע (תוכנית בניין עיר) קיימת. זכויות אלה אינן פטורות מחובת תשלום היטל ההשבחה ותשלום מס שבח במכירתן.

במסגרת שינוי מספר 3, במידה שיתקבל יתכן כי זכויות הבנייה הנוספות הקיימות על גג הבניין ייחשבו כאילו הינן במסגרת תמ"א 38 ולפיכך, צפוי להתקבל בגינן פטור מהיטל השבחה וייתכן גם שינתן פטור ממס שבח בגין מכירת זכויות אלה.

למידע נוסף ומפורט, אנא פנה לעורכי הדין באמצעות טופס יצירת הקשר.

בברכה

הנהלת האתר וצוות עורכי הדין.

פיצול מלאכותי של העסקאות

בחינת עסקה עפ"י התוכן הכלכלי שלה

ע"א 6340/08 וילאר נכסים (1985) בע"מ נ. מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

פסק-דין בית המשפט העליון

השופטים: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט י' דנציגר

העובדות

המערערת, חברת וילאר נכסים (1985) בע"מ (להלן: "וילאר") היתה בעלים במשותף במקרקעין (בעלת 50% מהמקרקעין) יחד עם שתי שותפות נוספות, חברת לוטן ייזום והשקעות בע"מ (בעלת 30% מהמקרקעין) (להלן: "לוטן") וחברת פרוינדליך אורי חברה הנדסית לעבודות בנין ופיתוח בע"מ (בעלת 20% מהמקרקעין) (להלן: "פרוינדליך") (להלן ביחד: "הבעלים"). לאחר מו"מ עם עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "עמידר"), נחתם הסכם, לפיו יוקם בית דירות והבעלים יתנו שירותי דיור לעמידר. משנחתם ההסכם הגישו הבעלים תוכנית לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לשינוי יעוד המקרקעין מבניין ציבורי-מסחרי לאזור מגורים המיועד למקבץ דיור עם מסחר (להלן: "התב"ע"). לאחר אישור התב"ע, נחתם הסכם בין הבעלים באופן הבא:

הסכמים בין לוטן לבין וילאר

הסכם א': מכירת המקרקעין מלוטן לוילאר;

הסכם ב': מכירת הזכויות הנובעות מההסכם עם עמידר מלוטן לוילאר.

הסכמים בין פרוינדליך לבין וילאר

הסכם א': מכירת המקרקעין מפרוינדליך לבין וילאר;

הסכם ב': מכירת הזכויות הנובעות מההסכם עם עמידר מפרוינדליך לוילאר.

במועד ביצוע העסקאות טרם נבנה מקבץ הדיור ולא ניתן היתר בנייה.

מנהל מיסוי מקרקעין חיפה חייב את חברת וילאר, המערערת, בתשלום מס רכישה בגין התמורה הכוללת שנקבעה בהסכמים (שווי המקרקעין + שווי ההסכם עם עמידר). המערערת הגישה השגות, ההשגות נדחו מן הטעם כי התמורה בגין הזכויות על פי הסכם עמידר הינה חלק בלתי נפרד משווי המקרקעין.

 בית המשפט העליון קבע

עצם העובדה שהצדדים בחרו להבחין בין התמורה בגין הבעלות לבין התמורה בגין הזכויות על פי הסכם עמידר אינה אלא אבחנה מלאכותית. בחינת העסקה מלמדת כי תוכנה הכלכלי האמיתי הוא מכירת הבעלות כולה במקרקעין כאשר שווים של אלו נגזר, בין היתר, מהסכם עמידר.

שווי המקרקעין נגזר מייעודם כ"מקבץ דיור". על שווי זה יש ללמוד מהסכם עמידר שאינו אלא מימוש הייעוד הייחודי של המקרקעין על פי הנחיות המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים. על כן, שווי המקרקעין כולל גם את שווי הזכויות על פי הסכם עמידר, והתמורה הכוללת שנקבעה בעסקה היא התמורה שמשקפת את שווי הזכות במקרקעין שנמכרה.

בחינת הוראות ההסכמים והסכם עמידר, בשים לב למצב המקרקעין במועד ביצוע העסקה, מובילה למסקנה אליה הגיעה וועדת הערר ולפיה המהות הכלכלית האמיתית של העסקה הייתה מכירת המקרקעין עליהם בנוי מקבץ הדיור. משכך, שוויה של זכות הבעלות במקרקעין כולל גם את הפוטנציאל הטמון בייעודם כמקבץ דיור.

בנוסף ציין השופט י' דנציגר, כי אף אם הזכויות על פי הסכם עמידר היו ניתנות להעברה בשלב זה, הרי שעדיין משעה שנמכרה זכות הבעלות יחד עם הזכויות על פי הסכם עמידר לאותו הגורם, הרי שאלה האחרונות נבלעות בזכות הבעלות, והאבחנה בין התמורה בגין זכות הבעלות לבין התמורה בגין הזכויות על פי הסכם עמידר מלאכותית היא.

הערעור נדחה.

ניתן ביום כ"ח בסיון תש"ע (10.6.2010).