זכויות עובד שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון

זכויות עובד שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון קבועות בחוק הביטוח הלאומי

פרק ח' לחוק הביטוח לאומי מתייחס לכל  מבטח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.

הזכות לגמלה קבועה בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי.

מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי העניין:

(1)  לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;

(1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(2)  צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;

(4)  צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;

(5)  צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" נחקק בשנת 1975, במטרה להגן על עובדים שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים שאליהם נקלע מקום עבודתם, ובשל קשיים אלה ניתן צו לפתיחת הליכים לתאגיד או ליחיד.

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, עובד שכיר שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון, זכאי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שהמעסיק נשאר חייב לו, וזאת עד למקסימום הגמלה הקבועה בחוק; כמו כן זכאי העובד שהביטוח הלאומי יעביר כספים (גמלה) לקופות הגמל שלו, שלא הופקד בהן הסכום הדרוש על ידי המעסיק.

תנאי תשלום לעובד

הגמלה תשולם לעובד שכיר אם התקיימו התנאים הבאים:

  1. ניתן צו לפתיחת הליכים לתאגיד או ליחיד על ידי בית המשפט המחוזי.
  2. בית המשפט המחוזי מינה מפרק לתאגיד או נאמן ליחיד.
  3. המפרק או הנאמן אישרו את פרטי תביעת החוב של העובד.

מרכיבי השכר לצורך חישוב הגמלה שתשולם על ידי הביטוח הלאומי

שכר עבודה

רכיבי השכר כוללים: משכורת בסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

פדיון חופשה

תשלום בעבור מספר ימי החופשה שנותרו לזכות העובד עד ליום הפסקת העבודה כפי שמופיע בתלוש השכר האחרון, עד למקסימום שניתן לצבור על פי חוק, ובכפוף לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

דמי הבראה

החלק שלא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו, ובעבור השנתיים האחרונות.

תמורת הודעה מוקדמת

עובד שהעמותה לא שלמה תמורת הודעה מוקדמת יהיה זכאי לקבלתה כחלק מהגמלה, בשיעור שנקבע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001.

הפרשות לקופת גמל

עובד שהעמותה לא פתחה עבורו קרן פנסיה, בהתאם לנדרש על פי חוק, זכאי לתבוע את חלקו את המעסיק בגובה 6% משכר היסוד.

פיצויי פיטורים

התשלום יהיה כפוף להוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 או לזכויות העובד מכוח ההסכם הקיבוצי החל על הענף שבו עובד העובד.

לשאלות בנושאים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ חינם, ניתן לפנות למשרדנו.

contact-us

ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

bituah-leumi
עוצב ע"י יעקב עופר קלפה

 מה עושה עובד כשהמעסיק שלו פושט רגל או החברה שבה עבדה התפרקה?

חוק הביטוח הלאומי קובע, כי עובד שמעבידו פושט רגל או אם המעביד הוא חברה (או אגודה, שותפות או עמותה), החברה, האגודה או העמותה התפרקו, מבוטח ע"י המוסד לביטוח לאומי ולפיכך, הוא זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.

סוגי מעבידים שבגינם זכאי עובד לתגמולים:

אם המעביד הוא אדם פרטי – אם ניתן נגד המעביד צו הכרזה כפושט רגל. אם המעביד נפטר, אם ניתן נגד המעביד צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל.

אם המעביד הוא חברה – אם ניתן נגד החברה (או אגודה) צו פירוק.

אם המעביד הוא שותפות – נתפרקה השותפות.

אם המעביד הוא עמותה – אם ניתן צו לפירוק העמותה.

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי עניינו ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. תכליתו של פרק זה היא סוציאלית כלומר, לפרוש רשת ביטחון לרגלי המבוטח בשעה של מצוקה או אי-השתכרות.

הגמלה לעובד מוגדרת כ"סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו…", ולסכום הגמלה נקבעה תקרה.

שכר עבודה כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה (לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו וכן דמי הודעה מוקדמת).

פיצויי פיטורים מוגדרים ככאלה המגיעים מחוק פיצוי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי.

דמי הודעה מוקדמת – בית המשפט העליון קבע בענין ע"א 10961/04 המוסד לביטוח לאומי נ' מתן גוטר ואח' (פורסם ביום 4.9.06), כי הגמלה לפי פרק ח' שבחוק הביטוח הלאומי חלה גם על דמי הודעה מוקדמת, דהינו עובד זכאי גם לדמי הודעה מוקדמת מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעה לגמלת העובד מוגשת ע"י נאמן בפשיטת רגל או מפרק חברה. דרך מקובלת לטיפול היא מינוי מנהל מיוחד לתביעות החוב של העובדים.

גובה הגמלה שתשולם לעובד נקבע בסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי, והיא תעמוד על סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שהמעביד חייב לעובד עד לסכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד (כ- 113,000 ₪).

"הסכום הבסיסי" נקבע בהגדרות חוק הביטוח הלאומי, הוא מתעדכן על פי עליית המדד, והוא עומד, נכון ליום 01.01.2014 על 8,757 ₪.

לייעוץ פנה למשרדנו.

 

שלילת פיצויי פיטורין מעובד

נסיבות המצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים

סעיף 17 לחוק פיצויי-פיטורים, תשכ"ג – 1963 קובע:

"בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים."

מהן הנסיבות שבהן הצדיק בית הדין שלילת פיצויי פיטורין מהעובד?

להלן מספר דוגמאות למקרים שבהם בתי הדין שללו פיצויי פיטורין מהעובד:

גניבה ממעסיק

באופן כללי, גניבה ממעביד נחשבת עבירה חמורה אשר פוגעת ביחסי האמן המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה שבין העובדה למעביד ויש לראותה בחומרה יתרה. עם זאת, כשבאים לבחון מהי הסנקציה המתאימה להתנהגות מסוימת של עובד, בית הדין יבחן את נסיבות המקרה בכללותן, את ההקשר התעשייתי על מכלול פניו. בין היתר יבחן בית הדין את חומרת הנזק שנגרם, במידה שנגרם למעסיק, את ההרתעה הנדרשת כלפי עובדים אחרים במפעל, את משך עבודת העובד, את טיב היחסים בין הצדדים במהלך השנים, את מידת האמון והאמינות ששררה בין הצדדים במשך תקופת העבודה ואת תרומת העובד למפעל. בצד כל אלה, יש לתת את הדעת ומשקל מיוחד לכך שהפיטורים כשלעצמם הם עונש חמור מאוד.

(ראה: בע"ע 300075/96, ע"ע 300080/96 אבלין (מימון) אליה נ. קליין בן ציון (ניתן ביום 2.7.2001).

היעדרות מעבודה ללא אישור

בתי הדין קבעו, כי כשעובד נוטל, ללא אישור ולמרות התנגדות המעסיק, חופשה ממושכת, עובר עבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים.

(ראה: בדב"ע נז/93-3 אליק בביוף נ' נפתלי גפן, ניתן ביום 2.6.1997).

אלימות במקום העבודה

במקרה שבו עובד הטיל אימה מילולית על העובדים האחרים במפעל, לרבות שימוש בצעקות, קללות וביטויים גזעניים, ואף התקיף את מעסיקו. ביה"ד קבע כי לאור ההתנהגויות הנ"ל, יש מקום להפחית את פיצויי הפיטורים ולשלול את ההודעה המוקדמת מהעובד.

בע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ. אריק חביב (ניתן ביום 6.7.2000)

נטל ההוכחה

הנטל להוכיח כי היתה הצדקת לשלילת פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק. כך נפסק בד"מ 1718/02, ד"מ 1719/02 שמואל שטרית נ. שמר חברה לשמירה ושירותים (ניתן ביום 4.11.2003).

ביחס לאפשרות לשלילת הודעה מוקדמת לפיטורים ו/או את תמורתה הכספית

סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, קובע כי החובה ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים או תמורתה לא תחול על מעביד, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.

לייעוץ מקצועי נוסף, פנה למשרדנו – בטלפון: 052-6655323, או כנס לעמוד יצירת קשר ושלח לנו הודעה.