זכויות עובד שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון

זכויות עובד שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון קבועות בחוק הביטוח הלאומי

פרק ח' לחוק הביטוח לאומי מתייחס לכל  מבטח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.

הזכות לגמלה קבועה בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי.

מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי העניין:

(1)  לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;

(1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(2)  צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;

(4)  צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;

(5)  צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" נחקק בשנת 1975, במטרה להגן על עובדים שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים שאליהם נקלע מקום עבודתם, ובשל קשיים אלה ניתן צו לפתיחת הליכים לתאגיד או ליחיד.

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, עובד שכיר שהמעסיק שלו הפך לחדל פירעון, זכאי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שהמעסיק נשאר חייב לו, וזאת עד למקסימום הגמלה הקבועה בחוק; כמו כן זכאי העובד שהביטוח הלאומי יעביר כספים (גמלה) לקופות הגמל שלו, שלא הופקד בהן הסכום הדרוש על ידי המעסיק.

תנאי תשלום לעובד

הגמלה תשולם לעובד שכיר אם התקיימו התנאים הבאים:

  1. ניתן צו לפתיחת הליכים לתאגיד או ליחיד על ידי בית המשפט המחוזי.
  2. בית המשפט המחוזי מינה מפרק לתאגיד או נאמן ליחיד.
  3. המפרק או הנאמן אישרו את פרטי תביעת החוב של העובד.

מרכיבי השכר לצורך חישוב הגמלה שתשולם על ידי הביטוח הלאומי

שכר עבודה

רכיבי השכר כוללים: משכורת בסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

פדיון חופשה

תשלום בעבור מספר ימי החופשה שנותרו לזכות העובד עד ליום הפסקת העבודה כפי שמופיע בתלוש השכר האחרון, עד למקסימום שניתן לצבור על פי חוק, ובכפוף לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

דמי הבראה

החלק שלא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו, ובעבור השנתיים האחרונות.

תמורת הודעה מוקדמת

עובד שהעמותה לא שלמה תמורת הודעה מוקדמת יהיה זכאי לקבלתה כחלק מהגמלה, בשיעור שנקבע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001.

הפרשות לקופת גמל

עובד שהעמותה לא פתחה עבורו קרן פנסיה, בהתאם לנדרש על פי חוק, זכאי לתבוע את חלקו את המעסיק בגובה 6% משכר היסוד.

פיצויי פיטורים

התשלום יהיה כפוף להוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 או לזכויות העובד מכוח ההסכם הקיבוצי החל על הענף שבו עובד העובד.

לשאלות בנושאים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ חינם, ניתן לפנות למשרדנו.

contact-us

כיצד מטפלים בנזקי רטיבות שנגרמו לדירה

תביעה בעקבות נזקי רטיבות

יש להבחין, תחילה, בין שני מקרים שהטיפול המשפטי בהם שונה:

1. רטיבות הנובעת מדירת השכן הממוקמת מעל הדירה שנפגעה מהרטיבות.

2. רטיבות הנובעת מחלקים ברכוש המשותף של הבנין, לדוגמא מגג הבנין, ממרזב הבנין, וכדומה.

במקרה הראשון, הסכסוך יידון בביהמ"ש (השלום או המחוזי לפי סכום התביעה). במקרה השני הסכסוך יידון בפני המפקח/ת על רישום המקרקעין (שמשרדיו/ה ממוקמים בד"כ בטאבו).

במקרה הראשון הנתבע יהיה הבעלים של הדירה שממנה נובעת הרטיבות. במקרה השני הנתבע יהיה נציגות הבית המשותף (מה שמכונה וועד הבית).

ישנה אבחנה נוספת שיש לבצע טרם הגשת התביעה:

1. האם תובעים רק פיצוי בגין הנזק שנגרם לדירה שנפגעה מהרטיבות?

2. האם דורשים, בנוסף לנזק שנגרם לדירה שנפגעה מהרטיבות, גם שבית המשפט ייתן "צו עשה" – צו המורה לנתבע לתקן את המפגעים הגורמים לרטיבות, כלומר דורשים כי ביהמ"ש או המפקח לפי הענין יורה לבעלים של הדירה שממנה נובעת הרטיבות או לנציגות הבית המשותף לתקן את הליקויים שגורמים לרטיבות.

האבחנות הנ"ל חשובות משום שמה שלא תבעתם לא תקבלו. ובמקרה שתבעתם רק פיצוי בגין נזקי הרטיבות בדירתכם, ייתכן שתקבלו פיצוי כספי, אך המפגעים בדירה שממנה נובעת הרטיבות יוותרו כפי שהם.

 מינוי מומחה מטעם בית המשפט

הואיל ובית המשפט איננו מומחה לרטיבות, הוא בדרך כלל יציע למנות מומחה נייטראלי מטעם בית המשפט אשר יבצע בדיקה מקיפה של מפגעי הרטיבות ויגיש לביהמ"ש חוות דעת מנומקת ומפורטת לגבי מפגעי הרטיבות והנזקים שנגרמו על-ידם.

צריך לקחת בחשבון שבעלות שכר טרחת המומחה, בשלב הראשון, ישאו בדרך כלל הצדדים בחלקים שווים, ורק אם יתברר לאחר הבדיקה, כי אכן הרטיבות היא באחריות הנתבע, אז ביהמ"ש עשוי לחייב את הנתבע להשיב לתובע את החלק ששולם על ידו למומחה. ואם יתברר שהרטיבות איננה נובעת מדירת הנתבע, ביהמ"ש עשוי לחייב את התובע להשיב לנתבע את החלק ששולם על ידו למומחה.

לאחר קבלת חוות דעת המומחה, יציע בדרך כלל ביהמ"ש לצדדים הצעה לפשרה, אולם הוא עשוי גם לקבוע כי הצדדים יגישו תצהירים, ויתנהל שלב ההוכחות (חקירת העדים שמסרו תצהירים).

לאחר שלב ההוכחות יגישו הצדדים סיכומים ובית המשפט ייתן פסק דין.

יש לציין, כי צד שמפסיד במשפט עלול לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד של הצד שכנגד, ויש לקחת ענין זה בחשבון, משום שמדובר בסכום של כ- 10,000 ₪ ואף יותר, סכום שעשוי לעיתים להביא את הצדדים להעדיף לבוא במו"מ על מנת להימנע מהוצאות כאמור.

הפחתת שומת היטל השבחה

מהו היטל השבחה?

השבחה מוגדרת בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כעליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג.

שיעור היטל ההשבחה הינו מחצית ההשבחה.

כאשר הועדה המקומית לתכנון ולבניה מאשרת תכנית משביחה היא מוציאה שומת היטל השבחה. ניתן לדחות את תשלום היטל ההשבחה עד למועד מימוש הזכויות.

ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה.

החוק מגדיר כמימוש זכויות: קבלת היתר בניה, התחלת שימוש במקרקעין בפועל או מכירת המקרקעין.

ישנם מקרים שבעל בית שנבנה בשנות ה-50 מעוניין כיום להרוס את הבית ולבנות במקומו 2 קוטג'ים. הוא מגיש בקשה להיתר ופתאום הוא מקבל הודעת שומת היטל השבחה, לפיה הוא נדרש לשלם מאות אלפי ₪, מה שמשנה את פני הדברים מבחינתו.

במקרה כזה עדיף להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום ולבחון האם ניתן להפחית את השומה, האם ניתן להגיש ערר על השומה הזאת.

מהלך העניינים בערעור על השומה.

השומה נערכת ע"י שמאי הועדה המקומית. על שומה זו רשאי בעל המקרקעין להגיש "שומה אחרת" אשר תיערך ע"י שמאי מטעמו.

במידה שקיים פער בין שומת הועדה לשומה האחרת, ניתן למנות שמאי מכריע שיכריע במחלוקת.

על החלטת השמאי המכריע ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 יום ממועד השומה המכרעת.

יש לשים לב שערר על שומת השמאי המכריע ניתן להגיש רק בסוגיה משפטית.

ועדת הערר רשאית לפנות ליו"ר מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.

לצדדים תינתן הזדמנות להתייחס להחלטת השמאי המייעץ.

על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ליעוץ בעניין הפחתת שומת היטל השבחה, פנה למשרדנו.