חדש – שינוי הלכה בענין שטרות / שיקים / צ'קים
מושגים בסיסיים:
"אוחז כשורה", על פי סעיף 28 (א) לפקודת השטרות, הוא מי שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, לפני שעבר זמן הפרעון הנקוב בשטר, בתום לב ובעד ערך, ללא ידיעה שזכות כלשהי בשטר פגומה. אוחז כשורה נקי מכל פגם שבזכות הקניין של הצדדים הקודמים לו, ומכל טענת הגנה בין הצדדים ובין עצמם, ויכול לאכוף את תשלום השטר על כל צד החב על פי השטר.
"אוחז בעד ערך" – עפ"י סעיף 26 (ב) לפקודת השטרות, משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן.
ברע"א 8301/13, טל טריידינג קורפ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, התבקש ביהמ"ש העליון לבחון את ביטולה של ההלכה שנקבעה בע"א 333/61 גויסקי נ' חיים יוסף מאיר משנת 1962 (ע"י כב' השופט זוסמן).
חדש!
ביהמ"ש העליון ביטל את הלכת גויסקי ביום 24.11.2015 וקבע, כי: "מי שאינו 'אוחז כשורה' בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של 'כשלון תמורה' של המושך או העושה."
מהי משמעות פסק הדין?
עובדות פסק הדין.
חברת טל טריידינג קורפ חתמה על הסכם לרכישת יהלומים מחברת יהלומי צבי אור (1981) בע"מ. במעמד זה משכה חברת טל טריידינג שיק דחוי לפקודת חברת יהלומי צבי על סך 205,000$. סחירותו של השיק לא הוגבלה ולא נכתבו על השיק המלים "למוטב בלבד". חברת יהלומי צבי הפקידה את השיק בחשבון הבנק שלה כבטוחה לתשלום חובות שהיו לה כלפי בנק לאומי. בעת הפקדת השיק היה חשבונה במינוס.
לאחר הפקדת השיק, כאמור, נקלעה חברת יהלומי צבי לקשיים כלכליים ולא ספקה לחברת טל טריידינג את היהלומים. בהתאם לכך ביטלה חברת טל טריידינג את השיק שמסרה לחברת יהלומי צבי.
לאחר שבוטל השיק ע"י חברת טל טריידינג הגיש בנק לאומי את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בטענה כי הבנק מצדו נתן תמורה בעד השיק לחברת יהלומי צבי ולפיכך, הוא זכאי לתבוע את השיק מחברת טל טריידינג. גם במועד זה היה חשבון הבנק של חברת יהלומי צבי במינוס משמעותי העולה על סכום השיק.
ביהמ"ש המחוזי חייב את חברת טל טריידינג, החברה שמסרה את השיק, לשלם לבנק את סכום השיק, על אף שחברת יהלומי צבי כלל לא ספקה לחברת טל טריידינג את היהלומים, ויצא מכך שחברת טל טריידינג חובה לשלם לבנק את סכום השיק מבלי שקבלה כל תמורה בגינו.
הערה: השיק בו החזיק הבנק היה בעל מום מבחינת תקינותו. על פני השיק היה רשום "לפקודת יהלומי צבי אור (1981) בע"מ", ואילו חתימת ההסכם על גב השיק היתה החתימה בשם "יהלומי צבי אור (1981) בע"מ". משכך, קבע ביהמ"ש המחוזי כי הבנק החזיק בשיק, אולם לא מדובר ב"אוחז כשורה", כמשמעות סעיף 28 (א) לפקודת השטרות.
משכך, הגדיר ביהמ"ש המחוזי את הבנק כ"אוחז בעד ערך" בלבד.
הקביעה:
עפ"י הלכת גויסקי, כאשר נעשה הבנק "אוחז בעד ערך" לפני הפרת החוזה שנחתם בין חברת טל טריידינג לבין חברת יהלומי צבי, זכאי הבנק לתבוע את תמורת השיק מחברת טל טריידינג – החברה שמסרה את השיק, גם את אותה חברה לא קבלה את היהלומים.
ביהמ"ש העליון החליט לבטל את הלכת גויסקי וקבע (ע"י כב' השופט הנדל והשופט שוהם כנגד דעת המיעוט של השופט סולברג), כי אך ורק "אוחז כשורה" יוכל, בנסיבות פסק הדין, לתבוע את תמורת השיק מהמוסר (חברת טל טריידינג), ואילו "אוחז בעד ערך" הוא אדם אשר עם השיק בו הוא אוחז הוא נושא גם את החוב הגלום בשיק וגם את הקניין שאמור להתקבל בגין השיק, ולפיכך, בעצם, כאשר הופר ההסכם היסודי שבין חברת טל טריידינג לבין חברת יהלומי צבי, כאשר יהלומי צבי לא ספקו את היהלומים, לא יכול הבנק להפרע מחברת טל טריידינג בגין השיק, אלא הוא צריך לבוא בטענות לחברת יהולמי צבי – החברה שמסרה לו את השיק.
