תגית: פישור

סעיף בוררות בהסכם ("תניית בוררות")

קביעה כי עניין מסוים יתברר בפני בורר.

צדדים להסכם רשאים לקבוע בהסכם שנחתם ביניהם, כי ככל שתתגלע מחלוקת ביניהם בקשר להסכם שנחתם ביניהם או לביצועו, או לעניין מסוים בתוך ההסכם, תתברר המחלוקת בפני בורר.

על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ("חוק הבוררות") והתקנות שהותקנו מכוחו.

סעיף 8 לחוק הבוררות קובע, כי הצדדים רשאים לקבוע את זהות הבורר, ואם לא קבעו את זהותו, רשאי צד להסכם להגיש בקשה לבית המשפט, ולבקש כי בית המשפט ימנה בורר.

"נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר…"

סמכויות הבורר והעניינים בהם רשאי להכריע הבורר, יקבעו בהסכם שבין הצדדים. לבורר אין כל סמכות משל עצמו להכריע בעניין כלשהו שלא הוסמך להכריע בו ע"י הצדדים.

אם התעוררה בעיה בקשר למינוי בורר, או בקשר לזהותו, או בקשר להחלפתו וכדומה, רשאי צד להסכם להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שבית המשפט ימנה בורר.

בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק הבוררות, ימנה בית המשפט בורר, רק לאחר שהמבקש שלח הודעה לצד שכנגד, והצד שכנגד לא נענה להודעה בתוך 7 ימים מיום משלוח ההודעה.

במקרה שנקבעה זהותו של בורר בהסכם שבין הצדדים, ומסיבה כלשהי הבורר מנוע מלהיות בורר במחלוקת שבין הצדדים, ישלח המבקש הודעה לצד שכנגד ויודיע לו על זהותו של בורר אחר או שיבקש ממנו בהודעה שימסור הוא זהותו של בורר אחר. בכל מקרה אחר, יציע המבקש בהודעה לצד שכנגד זהותו של בורר וידרוש מהצד שכנגד להסכים למינויו.

ככל שהצד שכנגד לא יסכים לבורר המוסכם, או לא יציע כל בורר מטעמו, או לא יענה כלל להודעה, רשאי המבקש לפנות לבית המשפט ולבקש כי בית המשפט ימנה בורר.

הכלל הוא: את הבורר ממנים הצדדים להסכם.

ככל שאין הסכמה לגבי זהות הבורר, ניתן לפנות לביהמ"ש המוסמך על מנת שימנה בורר מטעמו.

לאחר שהצדדים הסכימו לגבי זהותו של בורר מסוים, והחלו הליכי הבוררות, צד לבוררות אינו זכאי לחזור בו מהסכמתו להתדיין בפני אותו בורר.

מינוי בורר ע"י צד שלישי

הצדדים יכולים להסכים, כי גוף מסוים, או אדם מסוים, הוא זה שימנה את הבורר ויקבע את זהותו.

צד שלישי יכול שיהיה ראש מוסד כלשהו או ראש גוף כלשהו או אדם בעל שיער קומה בתחומו, כמו רב או איש דת כלשהו. לדוגמה: ראש לשכת עורכי הדין, רב ידוע, נשיא לשכת רואי החשבון, נשיא התאחדות התעשיינים, יו"ר אגודת המהנדסים וכדומה.

מינוי הבורר על ידי בית המשפט

כאשר מדובר במצב שבו הוחלט בהסכם כי ימונה בורר ונבצר מהבורר למלא את תפקידו, כגון פרישה לגמלאות או שינוי בנסיבות או ביחסים שבין הבורר לצדדים וכדומה, ניתן להגיש בקשה לביהמ"ש על מנת שבית המשפט ימנה בורר אחר וזאת על מנת שלא לסכל את כוונת הצדדים. ביהמ"ש ימנה בורר בעל אותו הידע המקצועי שנדרש מהבורר שזהותו צוינה בהסכם. יודגש שוב, בית המשפט לא ימנה בורר אלא לאחר שהמבקש פעל בהתאם לסעיף 8(ב) ומסר הודעה לצד שכנגד ודרש ממנו להסכים למינוי בורר פלוני או להציע בורר אלמוני מטעמו.

למידע נוסף ולפגישת ייעוץ פנה למשרדנו

בטלפון: 052-6655323 או בדואל: office@toaff-kalfa.com

---

 

מוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין

עורך דין גיל טואף חבר במוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין. הועד המרכזי של הלשכה אישר בינואר 2009 הקמת מוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל. המוסד יעסוק בבוררויות בכל נושא שניתן לדון בו על פי דין במסגרת בוררות, לרבות מחלוקות בין עורכי דין לבין עצמם ובין עורכי דין ולקוחותיהם. על פי החלטת הועד, לשכת עורכי הדין תפעל לכך שהציבור בישראל יפנה למוסד הבוררות של הלשכה, כדי לפתור את הסכסוכים המשפטיים, שהינו צד להם, כתחליף איכותי ומקצועי לערכאות בתי המשפט העמוסות.

מבנה המוסד כולל מועצת מנהלים, שהינה הגוף העליון של המוסד ותפקידה קביעת כללי המוסד, פיקוח על הפעילות והניהול של המוסד וקביעת עלויות הבוררות. הנשיאות מורכבת מ- 7 חברים: יו"ר המועצה, עו"ד צביקי פירון, והחברים, עוה"ד דוד אור-חן, ד"ר ישראל לשם, פרופ' מוטי מירוני, אורית סון מפרקליטות המדינה, ונציגי מחוזות הלשכה, עוה"ד חאלד חוסני זועבי ודורון ברזילי.

המוסד כולל גם הנהלה, שתפקידה ניהול המוסד באופן שוטף, ניתוב תיקים לבוררים, שימוש כגורם מקשר בין מוסד הבוררות לבין לשכת עורכי הדין ומוסדות המשפט השונים, פעילות שיווקית להגדלת מס' התיקים, קביעת שיטת ניהול הדיון, מיקום הדיון וניהול ותפעול אתר האינטרנט של המוסד.

כמו כן, כולל המוסד ועדה לאישור בוררים. השופט בדימוס אורי גורן מונה לכהן כיו"ר הועדה, וחברים בה עוה"ד פיני רובין ושוקי חורש. כן מונה לכהן כיו"ר ועדת הביקורת עו"ד רון רוטשילד וחברים בה עוה"ד נתי יריב ומשה צ'ציק.

לדברי יו"ר מועצת המנהלים של המוסד, עו"ד פירון, המטרה הינה, שמוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין יהווה אלטרנטיבה טבעית אוטומטית לכל מי שרוצה ללכת לבוררות, וכן שחלק ניכר מציבור המתדיינים יבחר בהליך הבוררות.