תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

תאונת דרכים יכולה להיחשב גם כתאונת עבודה, ולפיכך, הנפגע בתאונת דרכים כזו יהיה זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי ככל שיעמוד בתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי.

תאונת עבודה – מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי, כתאונה שאירעה לאדם תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

כמו כן נקבע, כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

באלו מקרים תאונת דרכים לא תיחשב כתאונת עבודה?

א. סטייה מהדרך – במקרה שבו הנפגע סטה מהדרך ולא נסע בדרך המקובלת ממקום העבודה הביתה, או מביתו למקום העבודה.

סעיף 81 א לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח."

ב. נהיגה ברשלנות – במקרה שבו הנפגע נהג ברשלנות.

סעיף 82 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו."

קביעת דרגת הנכות:

במקרה שבו תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, ייבדק הנפגע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ודרגת הנכות שתיקבע לו שם, תהווה בסיס לחישוב הפיצוי המגיע לו בתביעה שינהל הנפגע כנגד חברת ביטוח החובה.

סעיף 6 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שתי דרכים לקביעת דרגת הנכות של הנפגע:

  • מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט אשר יחווה דעתו לגבי דרגת הנכות של הנפגע כתוצאה מתאונת הדרכים.
  • קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר.

כאשר מדובר בתאונת עבודה, והנפגע מגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי, תיקבע דרגת נכותו על ידי ועדה של הביטוח הלאומי. במקרה זה, תחייב קביעת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי גם לצורך תביעה שיגיש הנפגע נגד חברת ביטוח החובה.

לכלל זה קיים חריג, לפיו זכאי הנפגע להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, אולם ההיתר להביא ראיות לסתור יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן.

יש לשם לב, כי אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מלא בגין הנזק שנגרם לו, וככל שהוא זכאי לקצבת נכות מהביטוח הלאומי, סכום זה ינוכה מהסכום לו יהיה זכאי בתביעה נגד חברת ביטוח החובה.

בכך נשמר עקרון היסוד של פיצוי הניזוק על מלוא נזקיו.

המוסד לביטוח לאומי, מצדו, יהיה זכאי לחזור בתביעה כנגד חברת ביטוח החובה לפיצויו בגין התגמולים שנאלץ וייאלץ לשלם לנפגע עקב תאונת הדרכים.

נקודה חשובה שיש לזכור היא, שכשאדם ניצב בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, הוא רשאי לערער על קביעת הועדה בתוך המועד הקבוע בחוק, ואם הוא מעוניין לנהל הליך נגד קביעת הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי, הוא צריך לעשות זאת בפני בית הדין לעבודה.

יש לשם לב, כי במקרה של תאונת עבודה, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד התאונה.

נפגעת בתאונת דרכים? דאג כי תיוצג כבר משלב הראשון של התאונה על ידי עו"ד המתמחה בתחום.

לפגישת ייעוץ, פנה למשרדנו.

כתיבת תגובה